(משה שטרמן)
18.12.40
אנטופול
ילדים יקרים שתהיו בריאים. כבר מזמן לא כתבתי לכם כלום. לפני שבת שלחו לכם אמא והילדים כמה מכתבים. ואני משום מה לא הייתי במצב רוח לכתיבה. העיקר, אני כותב לכם עכשיו גלויית דואר. מה לכתוב לכם בעצמי איני יודע באשר לבריאותי היא כמו תמיד. עסקים אין, הכל מת. הכפור עכשיו גדול. כמה חתיכות עץ עדיין נמצאות אצלנו היום. אנחנו מבעירים את התנור, ואנחנו יושבים ליד התנור ומשחקים עם הנכדה שתהיה רק בריאה. היא בלי עין הרע מאוד מוצלחת. היא עושה שמח בבית. זה כל התענוג בימים אלה. אנחנו נשלח לכם את רוח הדברים במכתב. שרק תקבלו אותו היטב. עכשיו ילדים נרצה לדעת מה קורה אצלכם. לפי החישובים שלי כבר היו צריכים להיגמר ששת החדשים שבהם עבדת בבית החולים. מיכאל עובד בטחנה. אני לא עושה כלום. העסקים של היום הם שיש לי סוס ועובדים עבור המדינה. אבל אוי ואבוי יש כאן חושך ואפילה. אני לא יכול להוכיח את עצמי בעבודה הזאת בגלל בריאותי החלשה. אני מבקש תכתבו על הכל תהיו בריאים אביכם משה.
