(משה שטרמן)

(המכתב נכתב לאחר הביקור של אברהם שטרמן אצל בני משפחתו באנטופול ולאחר שהכיר וסיפר להם על אשתו שולמית צימרמן-שטרמן. לפנינה ומיכאל גוסמן נולדה בת, צילה-צייטאלע).

15.2.1940

ילדים יקרים שתהיו בריאים! מזה זמן רב מאוד שאין לי מכתב מכם. אני מאמין לכם ילדים יקרים שאתם טרודים ועסוקים, אבל בכל זאת לכתוב מספר מילים לוקח מעט זמן. תכתוב לי אברהם מה כותבים לך מאמריקה. כל הזמן אין לי מהם שום דבר! עכשיו, מה לכתוב לכם עלי בעצמי אינני יודע. אם הייתי יודע שהמכתב יעבור הייתי צריך לשבת ימים ולכתוב. אתם אולי חושבים משהו טוב, חס וחלילה! עכשיו אצלנו גשם ובוץ, אתה הרי מבין שמזג האוויר לא מתאים לי. זה הזמן לשולמית. כפי שאני רואה את סדר הכתיבה, אני רואה שאתה ילד הגון מאוד. אתה לא רוצה להישאר בעל חוב, אבל אתה גם לא רוצה להפסיד. כמו שאתה מקבל מאיתנו מכתב, אתה משיב. אבל אם מכתב מתעכב, זאת אומרת לא מתקבל מאיתנו מכתב. אבל עוד לא קרה שלא שלחנו, לכן להבא אני מבקש מכם לכתוב יותר ולא לחכות למכתב שלי. תהיו בריאים ותחיו באושר. אביכם משה.

(פנינה שטרמן)

יקירים שלי, גם לי התחשק לכתוב מספר מילים ולהתחלק בשמחתי איתכם הקרובים לי ביותר. חבל שאינכם יכולים לראות איך צילינקה שלי משחקת ולומדת ללכת. זה פשוט תענוג. זה כל הנושא שלנו בחיים בימים הקשים האלה. זה השתיל שלנו לעתיד יפה, אם הוא יגיע… אז נספר הכל. אבל תודה לאל, העיקר שנהיה בריאים. אוכל לא חסר לנו חלילה. לכן אנחנו מפרגנים לעצמנו לשחק עם הבת ש

תהיה בריאה.