יד רצחנית הציתה את הטחנה. 13 באפריל, 1937

(משה שטרמן)

13.4.37 אנטופול

לבני אברהם שטרמן!

אתה בוודאי מחכה למכתב שלנו. וזה באמת לקח הרבה זמן לענות לך. אבל זאת לא אשמתנו. וגם עכשיו לא הייתי כותב לך, כי בלב משהו לא בסדר, אבל נדמה לי שאם אכתוב לך אולי זה יקל עלי. כי אני מרגיש שידיד טוב ממך אין לי. ידידים או משפחה לא שווים שום דבר! היד רועדת בתוכי לכתוב לך, אבל אני מבקש ממך שלא תיקח זאת ללב מכיוון שאם זה לא תעזור לי בכלום! תהיה שמח כמו עד עכשיו. ביום שישי ב-2 בלילה הורמה יד רצחנית והציתה את הטחנה. אני דווקא התעוררתי וראיתי בדיוק דרך חלון חדר השינה שלי שהוא בדיוק ממול לטחנה. אתה בוודאי מבין את החשיכה שירדה עלי. אני מיד רצתי לראות מה קורה שם! מאיפה זה בא, ראיתי לפי כל הסימנים שזה על ידי יד רצחנית. כמובן שיחד איתי רץ גם מיכאל. בזמן האחרון הכל היה מסודר היטב ואז נמצא רוצח שלא השאיר לנו הרבה זמן ליהנות. חוץ מזה יש עוד אסון, בשעה שהטחנה היתה בלהבות נשבה רוח והעבירה את האש לאורווה ולבית של דוד וועלוועל. אחרי זה לבית ולאורווה של שפרינצה גרוסמן ולא פסחה על המחסן והבית של הלר, ולבית של משה יצחק. בסך הכל זה לקח שעה. ראיתי שבטחנה אין לנו מה לעשות, אז הלכנו הביתה והוצאנו את הכל. עכשיו הגיעו אנשים ומכבי האש. הם באו מקוברין במכונית טובה לאחר 25 דקות. אבל הם יכלו לעשות מעט, כי לא היו מים. את המלפפונים היצלתי בעזרת כמה אנשים. את הבהמה עם עגל יפה גם הוצאנו! אני כבר כתבתי לך הכל ונדמה לי שהוקל לי. וזה לא מעצבן אותי. לא תוכל לעזור לי בזה. אגיד לך את האמת כשלעצמי הייתי עוזב הכל בדרך הטבע, אבל מה יעשה הזוג הצעיר. הם נשארו ליד ערימת האפר, כאשר משק הבית שלי נשאר לפחות. במקום זה קרה אחרת. אבל מכיוון שגם אני הייתי קורבן לשריפה אז המצב שלהם פשוט יותר גרוע. אל תשאל אפילו על עוגמת הנפש שיש לי מהם. איך הם יסתדרו. מהנדוניה היה להם קצת כסף משלהם ומזה לא נשאר כלום בזמן כל כך קצר. ממך אינני דורש עזרה כלשהי, מכיוון שלך אין. אבל אם אתה מבין שחינקה היתה עוזרת במשהו אם היתה יכולה, ואם היה לה לב טוב. אבל אם לא שלא תדבר איתה על כלום. אני לא אכתוב לה על שום דבר! תדאג שרבקה ורישקה ישלחו לי מה שכתבתי להן, כדי להוציא את הכסף! בהדרגה אוכל לשלם להן חזרה. בינתיים מדוד משה קיבלתי את הכסף. אפילו כתבתי לו. יותר אין חדשות. אני כבר נרגעתי ואנחנו חושבים איך מיכאל יוכל להמשיך להבא לעשות משהו. איתי המצב הוא כזה, יש לי ביטוח של 2500 זלוטי. כמובן שזה מעט. אני אקים מחסן ואת המרתף אתקן. עם בית אני צריך סבלנות עד כמה שאוכל. אני כותב לאמריקה אולי הם יעזרו. אצלי כל העניין הוא  לעזור להם להתארגן מחדש. מזדמנים שותפים חדשים עם כסף, אבל הם דורשים שהוא ייתן להם לפחות 4000 גילדען לחלק שלו. אני לא יודע איך זה יסתדר. תהיה בריא. שנכתוב האחד לשני חדשות יותר טובות. חשבתי לא לכתוב לך כלום אבל הוקל לי כשכתבתי לך. נדמה לי שעלי להתייעץ איתך לעיתים קרובות, ושנית מן הסתם זה היה נודע לך ממשהו אחר. אז כפי שאני מבין היה לך יותר גרוע. היית חושב וחושב. לכן כתבתי לך הכל כדי שתדע. תהיה בריא. אביך הנאמן משה שטרמן.