(משה שטרמן)

3.1.1939

אנטופול

אברהם שטרמן היקר

מה אכתוב לך? מזה כמה ימים אני בבית. עדין אינני בקו הבריאות, אבל אני מקווה שבקרוב אחלים לגמרי. הרופא נתן לי הביתה אמצעים לכמה ימים. את מכתבך קיבלנו, אצלי אין כל חדש. הערשל עדין לא חזר מוילנה. הוא צריך לבוא בעוד כמה שבועות.

אם הייתי בריא לא הייתי דואג לפרנסה. הייתי מסתדר בחיים. אתה הרי מכיר את חיי. הדבר העיקרי שה' יעזור לי שאהיה לגמרי בריא. אז הכל יהיה טוב! אולי שמעת משהו בעניין הויזה, למה זה נמשך כל כך הרבה זמן. אמא סיפרה לי שהגיעה לקהילה שאלה עליך. איך אתה התנהגת בבית, ועוד זוטות כאלה. ענינו שטוב. אמא היתה כותבת לך מספר מילים, אבל היא יצאה לרחוב. תהיה בריא.

ממני אביך משה שטרמן

יכול להיות שפעשקה עם מיכאל יבואו לשבת להתראות איתי. אז הם יכתבו לך כבר על העסקים שלהם. תמסרו דרישת שלום לרבקה לאה. תראו ילדים היזהרו מהערבים מרי הנפש אל תבטחו בהם בכלל.