(מיכאל גוסמן)

2.8.36 אנטופול

אברהם היקר!

אני מודה לך מאוד עבור דרישות השלום החביבות שלך שאתה כותב לי. אתה צריך לסלוח לי שאני לא כותב לך לעיתים קרובות. בזמן האחרון אני עסוק מאוד. אני מאמין שזה מוכר לך איך נראתה הטחנה, ואם תראה אותה היום לא היית מכיר אותה. אני שיניתי אותה לגמרי והיום היא נראית כמו טחנה. עכשיו אני עושה את הגלילים לקמח חיטה. כך שאני תמיד עסוק מכיוון שאני לא מעסיק מכונאי. אני בעצמי מכונאי ואומן, בנוסף לכך חתן. אם מוצאים כבר שעה פנויה, צריך הרי להתראות עם פעשקל'ה (פנינה) שלי שתהיה בריאה. זה נוח לי שאני לא צריך ללכת רחוק. הבית השלישי ואני כבר רואה אותה. זה אחד הדברים הטובים. מה לכתוב לך עוד, רק התחלנו להסתדר. בית אנחנו עדיין לא בונים כי אני צריך למכור קודם את הבית שלי בז'אבינקה, ועם הכסף נבנה כאן משהו. שם עדיין לא מזדמנים סוחרים. הבניה תתחיל אחרי פסח. זה לא אכפת לנו, מה יש לנו למהר. מה נשמע אצלך, האם יש לך עבודה ומתי אתה בא לפולין. הייתי רוצה מאוד שאתה תבוא. היינו משוחחים כי אני לא מן הכותבים. אנחנו שולחים לך תמונה שלנו, אפילו לא כל כך זקנים, אבל כמעט כמו שזה.

אני מתפלא מאוד מדוע לא פגשת את אחותי. אני כבר כתבתי לה והיא כבר תתקשר.

אני מסיים את כתיבתי מכיוון שאולי גם לך אין זמן לקרוא. אולי יש לך מצב רוח בזמן הזה.

אז תהיה לי בריא.

גיסך הנאמן והעתידי

מיכאל גוסמן

 (פנינה שטרמן-גוסמן)

אברהמל'ע התמונה היא כמעט נכונה. אבל בעצם מיכאל יותר יפה גם בפיגורה וגם בפנים. לא רצינו לשלוח את התמונה אבל אין לנו מתי לנסוע כדי להצטלם מחדש. אחי היקר, תקבל אותנו יפה ותנשק גם את מיכאל.

ממני, אחותך

 פנינה גוסמן