לו באת להתחתן לפולין. 4 באוגוסט, 1936

(פנינה שטרמן-גוסמן)

אנטופול 4.8.1936

אחי היקר

מה שלומך? אברמל'ע אם אחת ילידתנו לכן גם תכונות משותפות וגם אופי אחד לשנינו ואפילו עבר אחד היה בעדנו. מכתבך אחי קראתי בהתעניינות והתעמקות. הרגשות אחים השתפכו בקרבי למה לנו לבקש לב מבין ושופט אצל אחרים אולי צבועים המה? כי שנינו אחים יכולים אנו וכבר בגרנו להבין ולשפוט את אשר לנו.

אחי היקר כמה פגעו כל סודי נפשך ללבי. אין אחי טוב מבלי שיהיה בראשונה רע! כמו הפתגם ירידה גורמת עליה!!! אברהמל'ע אל תשפוט את עצמך ואל תחפר ממעשיך עד עכשיו כי ככה צריך היה להיות, והחשבון, אין לו כאן שום מקום. אין האדם יכול להתקיים אם החשבון. או החשבון!!  אוי לתת לזמן את ממשלתו. ככה גם איתך ואיתי יחד אחי, אחרת מאשר יצא אתך ואתה לא יכול היה לצאת. אני בראשונה ראיתי את הסוף… בקראי את מכתביה ראיתי את לבה ואת כח האינטליגנציה שלה טוב אינה יכולה לכתוב אבל איפה היו רגשותיה הכי עדינים במכתבים נתפטרה במילה איך האב דיר ליב (אני אוהבת אותך) ובכלל כאשר באה לחנה רק דברה על אודות בחורים ופעם לא שמעתיה מדברת על אודות משהו אחר. תמונה אחת ממנה עומדת לפני. בקיץ היה זה בא אליה איזה בחור מקוברין או מאיזה מקום אחר. איך שהתנהגה עמו את זאת לא שכחתי. אינני יודעת מדוע…

עכשיו אחי היקר אם רגשותיך החדשות אינני יודעת אם הנך צריך להתחתן במהירות כי על בחור מוטלות כל הדאגות. אני למשל יכולתי להתחתן כי למיכאל יש עסק די טוב הוא משכלל אותו וככה נחיה מה ששיך לי הוא מכיר אותי טוב את העבודות שאני יודעת ובכלל הכל ולכל הסכים לכן לי מצוין. אבל לך אחי אחרת אתה הנך צריך לדאוג ופרנסה קבועה אין לך ואם חס וחלילה לא תהיה ואם אפילו לא תספיק בכדי להחיות את נפשותיכם גם היא לא תהיה צדקנית עצתי תהיה שתתלמד איזו מלאכה ואם אוהבת היא אותך תעזור לך אז תוכל להתקיים איתה. אל תפול בארכך בעיניך.

לו באת להתחתן לפולין היית לוקח הרבה נדוניה וגם בחורה הגונה. כולם מהללים אותך.

זהו הדבר לא הכרת בארך עצמך. כל הצרות לוקחות את יניקתם ממקור זה. מדוע לא תחשוב מצד השני. הנך מלומד בשביל חוץ… די יפה ובכלל יש לך הרבה מעלות. ראה אברמל'ע אל תתקרב אליה יותר מדי עד אשר תוכח את רגשותיה. ואל תמהר להגיד לה שהנך אוהב אותה…

אצלי אין חדשות. הייתי כבר חפצה להיות בביתי  אני. את הורינו אינני סובלת עד לשגעון. המה מרגיזים אותי עד עמק הלב. ביחוד האם… כאשר אני למשל בשבת אחרי הצהרים שוכבת עם מיכאל להנפש כי ביום השישי אנו עובדים עד אשר הולכים מבית המדרש אני והאב. מיכאל שוכב ואני יושבת על ידו ואנו משוחחים או משתובבים כמו ילדים. באה האם ככה אמרה: פאראכטאגין האב איך דיר געלאזן זאלסט מיר זיך שיין גיין לייגן אין צימער… (לפני שבוע הרשיתי לך ועכשיו את הולכת לי לשכב בחדר). הבן אחי את הדברים והרגש אותם. ועוד פעם היה בשבת היינו יחד בחדר שלנו הוא שכב ואני הייתי על ידו צחקנו והשתובבנו מאד והדלת היתה סגורה, האם שכבה בחדר השני אז הוא העיר לי שהאם מטיילת באיטיות  הכי אפשרית אצל הדלת….

היום העירה לי האם כאשר ישבנו לאכול אמרה זאת לאב איך וייס ניט וויא וואלט געווען וען זיא דארף ווארטן ביז 28 יאהר וויא וואלט געווען (אני לא יודעת מה היה קורה אילו היתה צריכה לחכות עד גיל 28, מה היה קורה)… כאשר אני מבקרת את הטחנה לפעמים תכופות אומרת אוו איז בעגראבן געווארן מיין כלה… (היכן נקברה הכלה שלי) אחי היקר אלה המה רק קוריאזן (קוריוזים) מול אשר מדברת. כאשר אני אומרת  לפעמים זאת הייתי חפצה לעשות או לתפר נו… יותר לא חסר לי… אברמל'ע הנך מרגיש אותי… חי נפשי לו לא מיכאל אזי היתה מבכה אותי יומם ולילה והיתה דופקת על לבה חטאתי כי הייתי נהפכת למום…. יותר מדי הנני מרגישה עלבון.

היא אינה יודעת שצריכה להודות לאל עליון שזכתה אותי במעמד כזה… נו… יבוא יום ואני מאמינה שיבוא שאשכח מכל זה ואדע להתנהג עם יוצא חלצי…

יותר אחי אזי ככה עכשיו להסתדר קשה מאד לנו כי את הטחנה עדיין משכללים וזה דורש הרבה מאד כסף אזי קשה ביותר להסתדר.

אגמור לכתוב כי הביאו קישואים מן השדה.

ראה אברמל'ע אם אין לך עדיין עבודה כתב לחנה אולי תעזור לך. מה עם אברהם יעקב אינך איתו יחד… מה אם אהובתו… כתב לי אחי את כל מהלך מחשבותיך. כי את הכל הנני מבינה ומרגישה האב בטח יסע באלה השבועות לוילנה. אל תמעט בכתיבה.

ממני אחותך הנאמנה והקרובה לרוחך,

פנינה שטרמן (גוסמן)

היה שלום הצלחה תהיה בעזרתך

שלום וברכה.

 

(שרה שטרמן)

אל אחי היקר

מה שלומך כיום באנטופול  אין חדשות וגם אצלי אין חדשות ירחי ימי החופש הולכים ונגמרים עם ימי הקיץ. את צהלת הילדים שומעים בכל מקום. רחלה לומדת השנה היא כבר תעבור לבית הספר. האבא עבד כל העת אין לו פני אפילו לאכול לא רק האבא אלא כולם הייתי בבריסק בריסק מצאה חן בעיני אברהם תבא על ימי החרף אנו מאוד מתגעגעים אליך תמסור דרישת שלום ממני לדודות ולפנינה ותמר וגם לאורי הקטן אני נושקת אותך מרחוק ממני אחותך הנאמנה שרה שטרמן