(פנינה שטרמן – גוסמן)

לאחי היקר

חלפו הימים במהירות הברק כי עדיין כלום לא ראיתי וכבר אחרי חתונתי אשר היתה בשעה מוצלחת. הימים היו ימי שמש ומזג אויר יפה, כי לפני זה היו ימים סגרירים ובשעה שהמחותנים הצטרכו לבוא אז השמים נעשו טהורים, השמש יצאה למרחבי העולם לקבל את אורחינו הנכבדים. כבר עם התחלת היום כולם קמו מן המיטות. רק האמא עם ציר'ל (היא היתה כמו קלרמיסקע(?)) עוד עבדו מן הלילה. המה היו חוורים בלי כח. בבית היה כמעט הכל מסודר והשמש היתה אדומה בצאתה וזה נתן עוד חגיגיות. תכף נמלאו ידינו עבודה והעבודה רתחה תחת ידינו כי תיכף יבואו המחותנים. כאשר באה השעה כלם לבשו מלבושי יום-טוב והאב הלך העירה לקבל פניהם. לבי התחיל דופק. באה השעה המקווה ומבעד החלון ראיתי כי עגלה רתומה לשני סוסים לבנים, חי נפשי כי הסוסים היו לבנים, ממש כסוסי המשיח, ועל העגלה ישבו כ-5-6 אנשים ועברו במהירות על פני. המה נסעו ללפשה אמא של חנה-לאה כי שם יעדנו להם מקום. כעבור כמה שעות הביא אותם האבא אלינו. מה אכתוב לך אחי היקר, הרושם נהדר כי ראשית באו מחותנים יפים. המה באו עם ילדיהם, אחי היקר, ילדים יפים כאלה אין באנטופול. ילדה קטנה באה, בת 4 שנים, אין דומה לה גם בחוכמתה והן ביפיה. בכלל שאבנו מלא הלב עונג. כולם קנאו בי. כי גם האב עשה חתונה יפה עד מאוד. כל העיר באה ובעד כולם היה חלק יפה מאוד, אין איש אשר יגיד חסרון. רק אתה אחי חסרת. מן התחלת יום השבת החלו לבוא אלינו טלגרמות מכל הערים עד היום הנם באו, גם עכשיו הביאו לנו טלגרמה מאד יפה. אמת שהחתונה ניכרת בכיס. האבא די כסף הוציא כמה מאות זהובים. תודה לאל שבענו נחת, אחי, נשלח לך גם כן מן החתונה חבילה קטנה על ידי הדאר. היה שלום. במכתב השני אכתוב לך הרבה הרבה מן הערב… הראשון. היה שלום

ממני אחותך אוהבתך פנינה שטרמן

דרישת שלום משרהל'ה ומרחל'ה הם נושקים לך מרחוק מאות פעמים.

היה שלום ממני שרה שטרמן