(משה שטרמן)

14.2.1939 אנטופול

לבני אברהם שטרמן!

מה אתחיל לכתוב לך, במכתבך האחרון מ 22.1 אתה כותב לי תשובה על גלויה שלי, ואחרי הגלויה שלחתי לך מכתב. אני מתפלא שאין לי תשובה עליו. אולי לא קיבלת אותו. לכן אני כותב לך את מה שאני זוכר שכתבתי לך במכתב ההוא. ראשית, משה שיינבויים אמר לי שבנו של אביגדור סירוטה איבד את הויזה לאמריקה, בגלל שהוא היה בפולין מספר חודשים. אתה הרי רוצה לבוא אלינו. אנחנו בוודאי מחכים לבואך. ראשית תיפגש איתו ותדע ממנו את הכל. שנית זיידל שיינוביים מבקש ממך שתביא לו את הדברים שנשארו מהערשקע, אפילו שזה יעלה הוא יחזיר. שכחתי לשאול אותו אצל מי הם נמצאים שם. אולי אתה בעצמך יודע אצל מי הוא היה. אולי תוכל לדעת מתי תוכל לקבל מספר לויזה ואז תכתוב לי. אם בואך לא יפריע לך לויזה שתבוא לשבועות, ואז תוכל להישאר מעבר לראש השנה. עכשיו אתה מן הסתם רוצה לדעת על מצב בריאותי. אז זה ככה, הלוואי שיבוא לי עד ראש השנה מה שחסר לי. תודה לאל הלוואי שאוכל לסדר עד ראש השנה מה שחסר לי והוא לסדר כמה חביות עם מלפפונים אבל גם את זה אני לא מצליח לעשות עד היום!

מוילנה החזירו לי השותפים את כל חלקי, רווח של 16 מאות. עכשיו העונה של המלפפונים מסתדרת לא רע. אם רק הייתי בריא הכל היה מסתדר טוב. אני חושב שוב לנסוע לאוטבוצק כאשר יהיה קצת יותר חם. תהיה בריא. אביך משה שטרמן.

 אני דורש בשלום רבקה. קיבלתי את מכתבה. אין לי עכשיו כוח לענות עליו.

(רחל שטרמן)

14.2.39

לאחי היקר אברהם!

אברהם מה שלומך. מתי כבר תבוא. מדוע לא כתבת לי תשובה. מה נשמע אצלכם? אצלנו אין חדשות מתקרב אלינו חג הפסח ואני כבר חפצה שיותר מהר יבוא ואני רוצה לעשות בגדים חדשים ואם תבוא באמת שתהיה בריא וכתוב לנו מתי תבוא באיזה שבוע ובאיזה יום ושנדע וכתוב מה נשמע חדשות בארץ ישראל עם (אם) טוב שמה וכתוב מה שאתה עושה אבל האכר (העיקר) שתכתוב לי תשובה טובה ובעברית. עוד מעת (מעט) ויעבדו בשדות ויצמחו הירקות. בזה אני גומרת את המכתב ואין לי יותר מה לכתוב. חפצתי לכתוב אבל אין לי יותר. המחנחת (המחנכת) שלנו היא המורה (מילה לא ברורה)  ולי היתה תעודה טובה לעברית טוב מאוד לפולנית טוב מאוד, לחשבון טוב, לחומש טוב לטבע טוב לציור טוב לזמרה טוב ולהתנאות (התנהגות) טוב מאוד.

ממני רחל שטרמן

מחלקה ג'

בית ספר תרבות באנטופול

דרישת שלום לכל היהודים

דרישת שלום לדודות.

חיה מלכה 14.2.39

בני היקר, ילדי, אתה בוודאי לא יכול כבר לחכות שאמא תכתוב לך מכתב גדול.

לא ילדי אין לי היום לא את אותם העצבים ולא את אותה הסבלנות.

אני נעשיתי לגמרי אחרת. אני בחורף הזה סבלתי הרבה מאוד. לכן ילדי אנחנו נזכה שאתה כבר תבוא אלינו בריא ושלם. אז ילדי לא יספיקו הלילות כדי לספר.

בינתיים תסתפק במספר המילים האלה שאני כותבת לך. גם זה נקרע מהשינה שלי, מכיוון שלכל היקרים שלי אני דואגת בראש, וגם לסדר את הכל. לכן אני לא שקטה אפילו כאשר אני נחה.

אבא לא יכול לעשות שום דבר, אפילו להרים גבעול קש מן האדמה אסור לו.

קשה לי מאוד ילדי. הייתי רוצה שאתה תבוא לפסח, זה יותר טוב בשבילנו.

תראה מה יותר טוב בשבילך. בשבילנו יהיה יותר טוב שאתה תמיד תחיה לידינו. אבל אתה כמובן צריך לראות מה יותר טוב בשבילך. אתה ילדי תעשה הכל שיהיה לך יותר טוב.

שה' יעזור לך, מכיוון שגם אתה עברת מספיק בחיים, ותכלית לא רואים עדיין. מותר לה' כבר לעזור לך במשהו. תהיה בריא, ושנספר הכל בשמחה.

אמך חיה מלכה.

אני דורשת בשלום אחיותי האהובות והילדים. מתי יהיו לי כבר זמנים שמחים. מספיק צער יש לי מכם. בחודש הבא חל יום השנה של אבא שלנו. שה' ייתן שהוא תמיד יבקש עבור ילדיו רק טובות. אחותכם חיה מלכה

אברמל'ה את הבגדים הישנים שלח עם אדם הביתה. זה יכול להביא תועלת לילדים לאחר שינוי. קשה היום לעשות חדשים. שום חבילות לא מגיעות אלי.

אמך