(שרה שטרמן)
(תחילת 1939)
לאחי היקר!
אמת, אחי היקר, אין לי די מילים להתוודות על עווני הגדול שחטאתי נגדך, שלא כתבתי לך, אבל אחי הלא יכול אתה להבין, פנינה נסעה ואני צריכה לעזר בבית וללמד ואין לי פנאי לכתיבה. הלא אתה יודע כשלומדים צריכים להכין את השעורים ולעיין מעט בספר והימים הלא קצרים. בבית אין חדשות. מכרנו מעט קישואים והמחיר הוא די טוב. האב עוד איננו בריא כולו אבל יותר טוב בהרבה מאשר קודם. מפנינה, איך הולך לה בטחנה אין אני יכולה לכתוב לך כי בעצמנו עוד אין אנחנו יודעים. ככה לא רע לה. מיכאל בכל פעם בא אלינו לרגלי מסחרו. אחי, כתוב לי מה שלומך, מה נשמע אצלך, מה אתה עושה ואיזו עבודה. הלא אתה יודע שאני האחות הבכירה עכשיו וחפצה מהכל לדעת. מה שלום הדודות שתמסור להם דרישת שלום. אין לי פנאי יותר לכתוב, השעה מאוחרת ואני ממהרת לישון. שלום וברכה.
ממני אחותך המצפה לתשובה.
מה עם בואך אלינו. שרה.
אני חושבת שתבוא אלינו אל חג הפסח. לבטח אני כבר מחכה בקוצר רוח לבואך.
