מכתב מרבקה זקוסקה, דודתו של אברהם

תל אביב, 23 לדצמבר 1934

אחיין יקר ואהוב אברהמל'ה.

את מכתבך קבלנו והזדעזענו מהידיעה שקטעת את הלימודים ואתה רוצה לבוא לישראל. כתוב מי בלבל לך את המוח שאתה מכניס לעצמך לראש דרכים נלוזות כמו ארץ ישראל. "תצילו אותי וקחו אותי לא"י" זאת הקריאה שלך, אתה לא יכול להיות באנטופול! אני מבינה אותך היטב אבל איך הגעת לדבר קיצוני כזה, לבוא לארץ ישראל. אני מקווה שלא ייקחו אותך לעבוד בבניין, כלומר לסחוב לבנים ולדחוף מריצות וכן הלאה. אין בזה עתיד. האידיאל קיים עד שמגיעים לשערי הארץ, כשמגיעים מיד מתאכזבים כאשר מסתכלים מסביב ומגלים איך שטעינו במחשבה. תאר לעצמך שאם היית ממשיך ללמוד היית יכול ללמוד בטכניקום, היית יכול להתקדם. אם היית מסיים לימודי רפואה היית משתלב בבית חולים, עדיף מאשר לסחוב לבנים. אמא שלך לא יכולה להרשות לעצמה לקנות מעיל חורף , לא אכלה, לא שתתה, והכל בשביל ה"בן יחיד" שלה. כל חודש שלחה לך כסף ללימודים בוילנה.

אנחנו יודעים היטב שהיה קשה לך בחיי הסטודנטים, בתנאים של עוני, אבל כמעט 75 אחוז מהסטודנטים לומדים ככה. עובדים בספרות, במלצרות. אנשינו מקוברין גם כן למדו באותם התנאים אבל בכל זאת סיימו ולאט לאט הצליחו. אם לא – עדיף לא להתחיל ללמוד.

אנחנו יודעים מה מצפה לך כאן. לדעתנו, תשקול היטב ותיסע חזרה ללימודים, ותוכיח לעצמך שאתה תספיק ללמוד, אתה עוד מספיק צעיר. מילא, הפסדת שנה, כשתסיים תוכל לקבל מקום טוב ולהרוויח ותבוא לארץ ישראל כרופא. אם יחסר לך כסף, אנחנו נשלח לך מכאן לירה לחודש וחנה תשלח גם כן, זאת דעתנו. יש מספיק סטודנטים שהגיעו לארץ ישראל ועכשיו תולשים לעצמם את שיער ראשם. כאן אין להם ערך. טכנאי יכול להסתדר.

יותר אין לי מה לכתוב לך. תכתוב מיד תשובה. אני מוכרחה להעיר שפועל שחור מרוויח לא יותר מ-35 גרוש ליום, ועם זה אפשר בקושי להתקיים. תאר לעצמך שאני ושושנה מרוויחות יחד 50 גרוש ליום ואנחנו נקרעות . צריך לשלם 3 לירות לחדר כשגרים לבד ואנחנו לא מפרגנות לעצמנו ללכת לקולנוע, רק לעבוד ושיהיה לנו חדר. לפעמים נעשים חולים ואז יש ימים קשים.

תהיה בריא. אני מאחלת לך הצלחה בכל הפעילויות שלך.

שלך רבקה. שושנה דורשת בשלומך.

אחות וגיס יקרים והילדים האהובים.

מה שלומכם? אחות יקרה, אל תרשו לו לנסוע לארץ ישראל. אין כאן שום תוכנית בשבילו. אפשר לסמוך על מה שאנחנו אומרים. אנחנו כבר יודעים די טוב מה שנעשה כאן. שיוציא לו מהראש את המניה שמפתה הרבה אנשים צעירים וחזקים. תשפיעו עליו .

אחות יקרה! במה אנחנו יותר גרועים מהידידים המקסיקנים, להם שלחת תמונה של הילדים עם האבא ולנו את לא שולחת מרצונך. אנחנו מאוד רוצות לראות אתכם. אנחנו מתגעגעות במיוחד לילדים שלך. אני ושושנה מדברות על שרהל'ה לפני השינה. תשלחי לנו תמונה. תהיי בריאה ונשיקות, שלכם אחותכם רבקה. שושנה מוסרת דרישת שלום חמה. תשלחו מיד תשובה.