(משה שטרמן)

אנטופול ערב פסח 7/4/41

ילדים אהובים ויקרים שתהיו בריאים. את מכתבכם מ-9/2 קבלנו אתמול. אני יכול לכתוב לכם שאצלי כבר היה מכתב כתוב לאברהם יעקב (קפלן – ר.ש.). כבר לא ידענו מה לחשוב שכל כך הרבה זמן לא קבלנו מכם מכתב. שולמית אנחנו מתפלאים שאת משהה את הכתיבה לאבא כל כך הרבה זמן. אתה אברהם כתבת לי פעם שלא ננתק את הקשר בינינו ונכתוב לעיתים קרובות. אני כותב לכם כמעט כל שבוע גלויה או מכתב. בזמנים אלו כשהעולם בוער צריכים לכתוב יותר מתמיד.

מה כותבים לכם אני בעצמי לא יודע. הזמן עובר כמו תמיד ולא נעשה יותר טוב אלא להיפך. מה שנוגע לענייני הפרנסה צריך כבר להיות מוכר לכם מהמכתבים הקודמים שלנו. המצב נעשה "בזעת אפך תאכל לחם" (בעברית), זה אבוד, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו וזה מאוד קשה!

ועכשיו ילדים יקרים נשארו שלושה ימים לערב פסח. בזמנים עברו, אתה בטח זוכר אברהם איך שאמא  היתה מתחילה להתכונן באמצע החורף לפסח, להכין שומן אווזים בשביל להכין קניידלאך והם באמת היו שמנים. כשהגיע פורים היתה אמא קונה צימוקים כדי להכין יין, והיא מומחית להכין יין טוב. אני מאמין, שולמית שאצל ההורים שלך גם כן היה ככה. היום, נודה לאל אם יהיו קצת מים חמים וקצת סוכר להמתקה ואז יהיה לנו חג גדול.

אתה יכול לקבל דרישת שלום מאחותך היא כותבת פייסאך (פסח), כשיש חיים כאלו, היא לא אשמה, ככה הם לומדים ואני לא בטוח שתוכלו לקרוא את מה שהיא כותבת.

מצות אנחנו אפינו ובשר יהיה גם כן בעזרת האל. כמובן הפסח הזה יהיה קצת אחרת ממה שהיה פעם ואני מאחל לכם שתבלו בחג יותר טוב מאיתנו. מי יודע אם נזכה לחגים טובים יותר.

הבריאות היא כמו תמיד. כתוב לי אברהם אם אתה עובד כבר בבית חולים הדסה. אני מאחל לך שיהיה לך (מילה לא ברורה) בעבודה. אני יכול לכתוב לך אברהם שהודות לאל יש לך מזל שנסעת מאיתנו.

אני מסיים את מכתבי וכנראה אמא תכתוב גם כן דרישת שלום, היא מכבסת כביסה אבל בכל זאת היא גם כן תכתוב כמה מילים. תהיו בריאים ילדים שנשמע בשורות טובות אחד מהשני. אבא שלכם משה.

7/4/41

(חיה מלכה זקוסקה-שטרמן)

לילדים האהובים והנאמנים שלי שתחיו ותהיו בריאים יקרים שלי.

…היינו כבר סקרנים לקרוא את מכתבכם.. היוצא מהלב האוהב…

ילד שלי, לפני שנתיים בפסח היית אצלנו, כן ילד שלי, כן, אנחנו מאוד שמחנו להיות ביחד ויכולנו לדבר. נדמה לי שהיה מאוד נעים לשבת ולדבר, לבלות כולנו ביחד. אבל עכשיו לא אכפת לי שאתה לא נמצא אצלנו, יש לך בעזרת האל בית וחברה טובה ויש לך עם מי לחיות ושאלהים יתן לכם ילדים ושיהיה לכם תמיד טוב, ושתחשבו שצריך גם לבלות. אצלנו הצעירים מבלים גם כן לא רע….

ועכשיו בקשר לערב החג, אבא היקר כבר כתב על הכל אבל בכל זאת אנחנו מבקשים מאלהים שבעזרתו, בפסח הקרוב תהיה לנו פרה. ביצים יש לנו מהתרנגולות שלנו, יש לנו שני תריסר תרנגולות כך שאנחנו אוכלים כמה שאנחנו רוצים ואפילו צילעלע הקטנה אוהבת (אפרעזענע) (אולי חביתה) ונותנים לה כל יום. אבא לא מרוצה שלא יהיה יין לארבע כוסות. לפני שנה היו לי תות שדה, הקיץ הזה היו הרבה תות שדה ומאוד מוצלחים אבל משהו היה חסר להם. בקיצור, ילדים שלי, בקשר אלינו אני כבר סיפרתי קצת, עכשיו יקרים שלי תכתבו עליכם. בתי היקרה שולמית את הרי יודעת לכתוב כל כך יפה, תכתבי קצת יותר… כי עכשיו הזמן, יותר מאוחר יהיו מחשבות אחרות. פעם אברהמ'ל יספר לך שהייתי כותבת מכתבים טוב מאוד והיום אני לא יכולה לכתוב וזה מאוד קשה לי. אני כבר לא רואה כל כך טוב, אתם יודעים שאני כבר קוראת וכותבת עם משקפים. את הראיה הטובה שלי אבדתי. זה הכל בגללכם ילדים יקרים שלי, כי ממרחק כזה להסתכל על מכתב , מתקלקלות העיניים. שוב אני מודה לכם שאתם מבלים עם אחותי, שתתקרבו אליה, כי ככה אתם מרויחים מצווה, מסכנה …

 

7/4/41 רחל שטרמן

לאחי האהוב והיקר!

מה שלומכם, איך עובר אצלכם הזמן?

אצלי מתקרב כבר הרבע האחרון של השנה ואני מתכוננת לבחינות. ההערכות לגבי היו טובות מאוד ואני מתחילה את הבחינות עם אותן ההערכות. אני כותבת כבר טוב ברוסית וגם קוראת טוב. פסח כבר מתקרב ואני מתכוננת לשאול את הקושיות, אפילו שיש בבית מישהי יותר קטנה ממני ואני מקוה שבשנה הבאה היא כבר תשאל את הקושיות.. תהיו בריאים, אחותכם הנאמנה שמנשקת אותכם אלפי פעמים. רחל תכתוב מייד. תענה לי לחוד על חתיכת נייר.

(פנינה שטרמן-גוסמן)

אהובים ויקרים: את מכתבך קראתי בהנאה, שכן אתם, יקרים שלי מרוצים.

אני מבקשת מכם מאוד: לכתוב ולכתוב. אין ממה להתחיל. הכל אותו דבר.

ברחוב שום דבר לא כמו בערב פסח, הקור נוראי. בְרררר. בכל אופן אמא מטפלת בבגדי השבת, ומכבסת את המכנסיים, אפילו יותר דתי מהרב. אני ושרה בודקים אם זה כשר.

והעיקר, יקרים שלי, שצילינקע מתרוצצת מאחד לשני ועושה פרצופים לכולם. שרה כמעט לא עושה כלום רק עומדת ומתמוגגת. היא מאוד מוצלחת, כך אומרים, היא קמה מהמיטה הקטנה ומיד נותנת לכולם נשיקה. רק שתהיה בריאה. יש לה כל מיני חוכמות, רק שאני חושבת שלילדים רבים יש חוכמות. תודה לאל, העיקר שהיא לא "תם" כך אני אומרת. צילה קוראת לי ולכן, תהיו בריאים יקרים שלי ותכתבו מכתבים ארוכים יותר, כן אברמ'ל, אני נזכרת שלפני שנתיים בפסח דברת איתי על שולמית. לחשוב אני חושבת יותר על כל פרט מהשנים ההן אבל לכתוב אין לי זמן. תהיו בריאים, קוראים לי.

ממני שלכם פעשקע

(משה שטרמן)

אחרון אחרון חביב

שכחתי לכתוב לכם על הנכדה שלי צייטעלע שתהיה בריאה, זה התענוג שלנו, אילו הייתם רואים אותה, הייתם רואים איזה ילדה זאת, היא כמו תמונה, יפה, בלי עין הרע, היא קוראת לי סבא וזה יפה לשמוע, היא מדברת כבר קצת, היא מתחבבת עלי בכל מילה. לבלות איתה זה יותר טוב מהתיאטרון הטוב ביותר. כבר מזמן כתבתי לכם שאנחנו רוצים לשלוח תמונה, אבל לצערנו צלמנו אותה והתמונה לא הצליחה, עכשיו אנחנו צריכים לקחת אותה ליאשה, אז מחר, היום, והיום מחר וככה עובר הזמן.

תהיו בריאים.