(פנינה שטרמן)

אנטופול 15.5.1936

לאחי היקר! מה שלומך? בעיתים כאלו אזי אנו חרדים מאד לשלומך. כתוב הרבה לנו!  אברהם מדוע הנך כל כך ברוגז אלי, הלוא כתבתי לך בפעם העברה. נו בקראך את מכתב אבא הרבה קושיות תתעוררנה בקרבך, מה זה קרה. האם כל כך בגרתי שכבר בא תורי להתחתן!

אחי היקר! גם אתה אינך יודע את נפש אחותך עדיין לא הבחנת אותי. כאן מה שנתהוה אצלי היה מאוד מסובך. אחרי המורה היה הבחור ל. הלוא תבין את מי התכוונתי, עמו היה לי פרק קשה וגם נורא.

כפי שידוע לך את הטחנה של איצו קנה בחור מאוד הגון וגם כסף היה לו. הבחור נכנס בכל ערב אלינו. אני לא שמתי את לבי לכך בראשונה אבל זה היה בחג הפסח. טילנו ככה. אמר לי, לו הסכמתי היה חושב לתחלית (לתכלית) עמי. והעת אצלו דחוף כי צריך בכסף וכאן מחקים (מחכים) לו הרבה שדוכים. זה היה אמת וצריך לדעת כיוון. שמתי זאת ללב כי הבחור מאוד מעניין ובכלל ראוי לשימת לב.

כאן עם ישראל כבר לא דברתי כחמש שבועות ויותר גם בהסכמתו לא הלכתי בערב לטיול. כי חפץ זיך אפ געוויינען (להתרגל). חשבתי שהענין מסודר. זה קרה ביום השישי שלפני החצי השני של פסח. התלבשתי חשבתי ללכת לטיול. בא ערב אחרי האכילה לא היה לי כח ללכת, חפצתי ללכת לישון. הלכתי לסגור את הדלת. יצאתי החוצה והנה מיכל (כנראה מיכאל) עמד והתחלנו ככה לדבר. נו כבר ישבתי ודברנו. השעון היה קרוב לחצי השתים עשרה. אינני יודעת מאיזה צד קפץ ישראל עם קולות נוראים כאלו והכה את מיכל מתחת לעינים. ברב פחד הקיצו ההורים לא ידעו משום דבר סגרו את הדלת בחשבם שזה שיכורים או בנדיטים. אני נכנסתי אל המסדרון וסגרתי את הדלת ושם המה התאבקו. את הפחד שלי אינני יכולה לתאר בראותי שהמה מכים אחד את השני. פתחתי את הדלת של המסדרון ונחבאתי אין שפייכלער (במחסן). האם המשיכה אותם לבית. ישראל ביקש אותי רק בשמעי ככה ברחתי. הקיצור אברהם, האב מצא אותי מתעלפת. בבואי הביתה כל הלילה לא עצמתי את עיני והתעלפתי וצעקתי ככה מספרים. ותיכף קבלתי חום עד 38, ככה נמוך. כשבועיים עשיתי אנליזה כי הרגשתי את עצמי ברע. ההורים פחדו מאוד לגורלי כי התיראתי ללכת כמה פסיעות בעצמי והמה ישנו אתי כל העת. כי זה בא בהסח הדעת ובשעה די מאוחרת מפני זה. עשה אלי (עלי) רושם מדכא מאד. עכשיו כבר עברו כחמשה שבועות אחרי המאורע. חסרים לי 8 קילאים (8 קילו) אין לי כח אפילו לכתוב.

עם הבחור אזי ככה גם בראשונה ספרתי לו על אודות העבר שלי לכל הסכים. עכשיו מדברים אלי מאוד, הוא אפילו אינו שומע אותם. אחי היקר יכול להיות במצב שכזה שהנני עכשיו נמצאת אעשה את הצעד השני בעולם אפילו בשנותי הצעירים האלו. את המוחלט אדע עד ה"שבועות". אכתוב לך יותר בפעם השניה. ראשי עלי סחרחר. ראה ענה לי במהירות אזי אכתוב לך הרבה  עכשיו אינני מסוגלה לכך בעצמך תבחין מן הכתיבה. יש לו קרובים בירושלים תיכף יבוא מן המסע אשאל אותו.

(שרה שטרמן)

לאחי היקר ראשית כל מה שלומך. החדשות שאנחנו שומעים מארץ ישראל מחרידים אותנו מאוד. לבית ספרנו באה מורה חדשה מפולנית. הייתי מאוד חפצה עכשיו לראות אותך. אבא אומר שעוד יסע לארץ ישראל. כאן אין חדשות. דרישת שלום לך מהמורה צירולניק ואשתו. תסלח לי הפעם בעד מכתבי הקצר בפעם שניה אכתוב לך יותר. ממני אחותך המחכה לתשובה. שרה