המלאי הולך ואוזל. 21 בינואר, 1941

(חיה מלכה זקוסקה-שטרמן)

21.1.1941

לילדי היקרים והאהובים שיהיו בריאים. יקרים שלי התחלנו לכתוב אליכם, אנחנו כותבים כל שבוע. בשבוע שעבר כתב לכם אבא ועכשיו תורי. בינתיים אנחנו קצת התרגלנו לתורים ואני כותבת לכם שאצלנו היום הכל בתורים. כשצריך לקחת כרטיס עומדים בתור הרבה זמן. אתם יכולים עכשיו להבין אותי…שלי (מילים לא ניתנות  לקריאה)

עכשיו, מבקשת אני מכם תכתבו לי מה שלומכם ואם אתה אברמל'ה האם סיימת כבר את עבודתך ללא התשלום.

יקירי לא מדובר בסכנת חיים אני מבינה שלכם עכשיו לא טוב, אבל אנחנו לא יכולים לעזור לכם מרחוק בכלום, מכיוון שהמלאי הולך ואוזל. שיעזור לכם השם. ילדים יקרים שלי תדאגו לכתוב. תכתבו אכן מכתב. את המכתב שלכם קיבלנו ואני כתבתי לכם מכתב גדול. אבא לא (מילה לא ניתנת לקריאה).

מה שאני כותבת לך בפירוט במכתב, הוא אומר שזה לא יגיע אליך (3 מילים לא ניתנות לקריאה).

מה עושה רבקה, תמסרו לה דרישת שלום. אני כבר צריכה לסיים לכתוב. פעשה אפילו עכשיו לא הבטיחה לי לכתוב.

תהיו בריאים יקרים שלי

חיה מלכה שטרמן