(חיה מלכה זקוסקה-שטרמן)
06.1937
בני היקר, אבקש ממך עשה לי טובה, שלא תיקח את זה ללב. אנחנו צריכים להתחזק ואני מבקשת ממך, תתחזק גם אתה. אנחנו כבר נרגענו קצת. אנחנו מבשלים ואוכלים ואוספים כוחות לעבוד מחדש, מכיוון שזה כבר אחרי פסח וצריך להתחיל לזרוע. אסור לנו לאבד את האומץ ואתה שלא תתעצבן. מכיוון שהשם יעזור לנו לבנות את עצמנו מחדש ואתה עוד תבוא אלינו בטוב, ותהיה לנו ממך נחת. לכתוב לך הכל אבא כבר כתב לך. אני צעקתי עליו למה הוא כותב לך את כל האמת, אבל זה כבר אבוד.
אבל, בני היקר אני מבקשת ממך שתהיה בן אדם חזק, מכיוון שאתה, לא עלינו, בודד. הילדים יכולים לדעת, אבל אתה תגיד להם שלדוד משה הם לא יכתבו שום דבר על הכסף של סבא. אסור לו לדעת. בזה אני מסיימת את דרישת השלום שלי אליך. אם לא הסיבה הזאת הייתי כותבת לך מכתב גדול על החתונה של פעשע כפי שאתה אוהב. אבל מובן מאליו שלא עם הסבלנות שלי עכשיו. חדשות טובות אני אכתוב לך יותר. עכשיו אני דורשת בשלומך בלבביות עם איחולים טובים, כי לפי חשבוני עכשיו יום ההולדת שלך. אני מאחלת לך ילדי מעומק הלב שהשם יעזור לי שאתראה איתך באופן טוב, ושיהיה לי ממך הרבה נחת. את זה מאחלת לך אמך הנאמנה מעומק הלב. שרל'ה ורוחל'ה מאחלות לך כל טוב ומודות לך עבור דרישת השלום שלך אליהן. תדרוש בשלום אברהם יעקב, תגיד לו שלהורים שלו יש עוגמת נפש שהוא לא כותב מכתבים. אמך האהובה חיה מלכה שטרמן.
אני מבקשת ממך ילדי תשמור על עצמך, אל תסתובב מאוחר מכיוון שעד שיש לי מכתב ממך אני לא שקטה. ראה, שמור על עצמך.
